כהן נ' ניר עבודות חקלאיות בע"מ

החלטה

1.המשיבה תובעת את המבקש בבית משפט השלום לתשלום סכום של כ- 315,000 ₪. לטענתה המבקש חב לה סכום זה כיתרת מקדמות שקיבל ממנה לצורך עיבודים חקלאיים.

בגדרה של תביעה זו ביקשה המשיבה, בהעדר המבקש, הטלת עיקול זמני – וזה ניתן לזכותה על ידי הרשמת.

לאחר דיון במעמד הצדדים בוטל העיקול על ידי כב' הרשמת ע. גיא. ערעור שהגישה על כך המשיבה לבית המשפט השלום נדחה על ידי כב' השופט י. אקסלרד.

על אף תוצאה זו – פנה המבקש בבקשה שבפני למתן רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום.

לטענתו, הגם שבימ"ש השלום הותיר את ביטול העיקול על כנו, הנמקתו את ההחלטה שגויה.

לטענת המבקש, כב' הרשמת ביססה את החלטת ביטול העיקול הן על ממצא בדבר קלישות עילת התביעה והן על קביעה נוספת בדבר ההכבדה הלא מאוזנת של העיקול. לעומת זאת בית משפט השלום קבע בערעור כי עילת התביעה ראויה היא על פניה, אולם הוא מותיר את החלטת ביטול העיקול בהתבסס על שיקול ההכבדה היתרה בלבד.

ב"כ המבקש עותר עתה לרשות לערעור נוסף – הפעם נגד הנמקת בית המשפט קמא בדבר הסיכויים הלכאוריים של עילת התביעה.

2.לאחר עיון בבקשה על נספחיה החלטתי לדחותה מבלי לבקש תגובת הצדדים.

ראשית, המדובר בבקשה לערעור שני על החלטת ביניים בעניין סעד זמני. רשות שכזו לא תינתן אלא משמעוררת הבקשה סוגיה עקרונית החורגת מארבע אמותיו של הסכסוך הפרטני.

לא מצאתי כזאת בענייננו.

שנית, המדובר בבקשת רשות לערער על ידי צד לדיון שבהחלטה נשוא הבקשה זכה בשורה האחרונה בדינו.

איני מוצא הצדקה כלשהי למתן רשות ערעור (ועוד בגלגול השלישי) שכל תכליתו הרהורים כאלה ואחרים על דרך הנמקת ההחלטה.

שלישית, המדובר כאמור בהליכים שעניינם עיקול זמני שעה שהליכי התביעה טרם החלו להישמע או להתברר לגופם.

מטבע הדברים, הנמקות הניתנות בגידרן של החלטות מוקדמות בבקשות לצוי ביניים (כגון עיקול זמני) לעניין סיכויי התובענה, כוחן יפה לעניין ההכרעה באותן הבקשות ובהן בלבד.

לגופה של תובענה ייקבעו הדברים כמובן בבוא העת, לאחר שמיעת הראיות – וזאת בהכרעה לגופם של דברים.

על כן טרוניותיו של ב"כ המבקש בבקשה זו אינן ממין העניין, הבקשה או הנושא.

3.לאור כל זאת, אני דוחה את הבקשה.

משלא נתבקשה תגובת המשיבה אין צו להוצאות.

המזכירות תשלח העתק החלטה זו לב"כ הצדדים.